If one had create a new curriculum on his own, what parts of Torah would should be included? The primary text of Judaism is the Pentatauch, authored by God, telling Jews what they need to do and believe. It is logical that the Penetauch should be the main focus of our learning. After the Torah, Nevi’im and Kesuvim are the only other works that were always meant to be texts, and they should obviously be studied for their hashkafic teachings. Every Jew also needs to know basic laws and practical halacha, so a work of halacha (such as the Mishnah) would need to be studied. Afterwards, one can learn Talmud, where one studies the primary sources and understands how the halachos are derived from them. He can also further learn hashkafa by studying the aggados and midrashim.
This all seems like a logical curriculum, but what do chazal say to do?
The Mishnah states:
הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה בן שלש עשרה למצות בן חמש עשרה לתלמוד
(משנה מסכת אבות פרק ה )
They give a clear educational curriculum where children learn the basic texts well, and then later do more advanced material and analysis. How can one successfully progress otherwise?
As Chazal say:
+משלי כ”ד+ כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה – במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה: +משלי י”ד+ ורב – תבואות בכח שור.
(תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מב עמוד א)
A solid foundation in Mishnah is necessary for future learning in all topics:
דאמר רבי בנאה לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות שאם ירתק יפתחו לו אם לתלמוד לתלמוד אם להגדה להגדה ר’ אלעזר בשם ר’ יהושע בן לוי אמר עמוד ברזל משנה.
ויקרא רבה (וילנא) פרשה כא ד”ה ה בזאת יבא
Just like when you build a house, you have to make proper preparations, so too with Torah:
ד”א: הכן בחוץ מלאכתך – זה מקרא, ועתדה בשדה לך – זה משנה, אחר ובנית ביתך – זה גמ’. ד”א: הכן בחוץ מלאכתך – זה מקרא ומשנה, ועתדה בשדה לך – זה גמרא, אחר ובנית ביתך – אלו מעשים טובים. ר’ אליעזר בנו של ר”י הגלילי אומר: הכן בחוץ מלאכתך – זה מקרא ומשנה וגמרא, ועתדה בשדה לך – אלו מעשים טובים, אחר ובנית ביתך – דרוש וקבל שכר.
(תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מד עמוד א)
Chazal considered this division of studies a requirement for everyone:
אמר רב ספרא משום ר’ יהושע בן חנניא, מאי דכתיב: +דברים ו+ ושננתם לבניך? אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא – ליומי.
(תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד א)
And when one finally learns Talmud, that does not mean he should just learn halacha. There is another fundamentally important part to Torah, crucial to understanding the world and being a G-d fearing Jew:
רבי יצחק בן פנחס אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא:
הוא היה אומר כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גבור ואינו מזויין. כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש וזיין בידו. יש בידו זה וזה גבור ומזויין:
(מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כט ד”ה רבי יצחק)
Of course, the there have been many times when there was a greater emphasis on the study of Talmud. In such times, it is even more important to stress other parts of Torah:
תנו רבנן: העוסקין במקרא – מדה ואינה מדה, במשנה – מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד – אין לך מדה גדולה מזו, ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד. הא גופא קשיא, אמרת: בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, והדר אמרת: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד! – אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו, שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר תלמודא. הדר דרש להו: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד
(תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א)
The idea of focusing on Talmud to the abandonment of other parts of Torah has been seen throughout time. Tosafot seems to be defending such a practice when he states:
בלולה במקרא ובמשנה וכו’ – פירש רבינו תם דבתלמוד שלנו אנו פוטרין עצמנו ממה שאמרו חכמים (מסכת ע”ג דף יט.) לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בש”ס. אע”פ כן אנו קוראים בכל יום פרשת התמיד ושונים במשנת איזהו מקומן וגורסין רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות וכו’.
( תוספות מסכת סנהדרין דף כד עמוד א)
This tosafot serves as the commonly excepted basis for people neglecting the study of Mikra & Mishnah. Yet there are many issues. Other rishonim, such as the Ramabam, do not provide such an exemption. Rambam quotes the initial statement of chazal as is. R’ Tam’s view is quite a chidush! He takes the gemara’s attack on the style of learning in Bavel and uses it to say that with the study of our text of Talmud Bavli one fulfills learning Mishnah & Mikra. But perhaps the attack just meant they learned in a mixed-up way in Bavel, without it being far enough to fulfill the daily requirement! Presumably, the study of Talmud then had to include Mishnah & Mikra, since those were the texts being analyzed. Yet chazal still stated that one should learn Mikra and Mishnah each day in addition to Talmud. It seems that they wanted the texts to be learned on their own! There are also many places in the Talmud Bavli where there are no pesukim quoted. How do people fulfill the study of Mikra then?
But either way, its unlikely that Tosafot meant for people to be totally ignorant of so much Torah. He was not discussing the Mishnah in Avos on a child’s education. He was just discussing the daily learning of Torah, presumably for people who were knowledgeable in Mikrah & Mishnah. He was definitely not exempting people from gaining basic knowledge about the subjects they are studying! Tosafot themselves clearly knew Mikrah, Mishnah & the Talmud!
Some say since the Torah has been written down, everything is different and we do not need to learn things in exactly the same way. Perhaps this is true to an extent, maybe students do not need to spend 5 years exactly on each subject. Perhaps other texts can be used to gain knowledge. For example, maybe instead of just learning Rabbi Yehudah’s Mishnah, they can learn other works to get basic knowledge of Torah basics and halacha. (This was likely included in the word “Mishnah”.) However, the ideas that chazal were teaching still stand. It makes no sense to jump into in depth analysis of small minutiae of a few blatt of gemara while remaining ignorant of vast areas of Torah. People do not see the forest from the veins of the leaf, and they totally ignore the mountains and the river and the sky.
No comments:
Post a Comment